רומנטיקה צרפתית ממכחולו של אז’ן דלקרואה

French romance from Eugène Delacroix’s brush – For English click here

בליבה של בירת צרפת נתקלתי במוזיאון שהוא בית, שהוא סיפור, שופע באמנות ובתחושה חמימה של היסטוריה שנשתמרה. הכירו את ביתו של האמן המוערך אז’ן דלקרואה.

 

פאריס היא עיר שגידלה את גדולי האמנים בעולם, ואין סוף מוזיאונים שקיימים, מתחדשים, וצצים כל יום. המוזיאונים הגדולים נמצאים כיום במגמה של שינוי והתקרבות לצופה: אוצרים מתחלפים ומביאים רוח צעירה למוזיאונים הוותיקים שרק משתבחים עם הזמן והופכים את חוויית הביקור החוזר בהם לתענוג בלתי פוסק.

כאמנית, אני נהנית להסתובב במוזיאונים, אך תמיד מחפשת את המוזיאונים הקטנים שיש בהם גם רמיזה על חיי האמן, הצצה לסטודיו שלו, לצבעים, לעולמו הפרטי. תוך כדי הסתובבות ברובע השישי בו אני מבלה הרבה מצאתי מוזיאון קטן ומקסים. המוזיאון הוא בעצם הבית / הסטודיו בו התגורר הצייר אז’ן דלקרואה Eugene Delacroix (26 באפריל 1798 – 13 באוגוסט 1863). ממקום זה הוא פעל משנת 1857, בעת שעבד על עבודתו האחרונה, קפלת המלאכים (Chapelle des Anges) בכנסיית Le Saint Suplice, אשר נמצאת במרחק דקות הליכה בודדות מהסטודיו.

הבית של דלקרואה, ששימש לו גם כסטודיו, נמצא באחד הרחובות היפים והרומנטיים שאני מכירה, Rue Furstenberg – רחוב קטן עם כיכר קטנטונת, מלא בקסם (הרחוב יוצא מ Rue Jacob שגם אותו לא כדאי לכם לפספס).

המוזיאון הוא למעשה דירה בבניין מגורים, עליו מספרים שאיכלס גם את הצייר מונה (Monet) שנהג לצייר באחת מקומותיו הגבוהות. דלקרואה קיבל אישור מעיריית פאריס לבנות לעצמו סטודיו בגינה המשותפת, ועם השנים רכש את הגינה. כיום, כל כולה היא חלק מהמוזיאון. אפשר לבקר בה וליהנות מהצמחייה שהגנן הראשי של גני טילורי (Le Jardin des Tuileries) מנסה לשמר אותה כמה שיותר אותנטית. הגינה היא אחת מפינות החמד ברובע השישי.

בדירה אפשר לראות סדרות של ציורים, רישומים, מכתבים, וזיכרונות. בכניסה לבניין ממש אפשר לדמיין את הכרכרות והסוסים שהיו חולפים ברחוב הקטן. שימורם של הבניינים כפי שנראו במאה ה-18 נותן לנו הרגשה שאנחנו חלק מהתקופה. פשוט עצמו עיניים ודמיינו כיכר קטנה, ללא מכוניות, כרכרות וסוסים ככלי תחבורה, ציירים שמסתובבים עם קנט הציור ביד, פנסי הרחוב דולקים, ממש מנהרת הזמן.

על פי ערך הויקיפדיה של אז’ן דלקרואה, הוא נולד בסן־מוריס שבמחוז עמק המארן בצרפת, למשפחה בעלת ייחוס רב. כילד גרה משפחתו בבורדו, עד שאביו נפטר כשהיה בן 7, אז, חזרה משפחתו לפאריס. ב-1814 איבד גם את אמו, ועבר לגור עם אחותו אנרייט. שנתיים אחר כך התחיל ללמוד בבית הספר לאמנות בוז-אר (École des Beaux Arts).

בשנת 1832 יצא דלקרואה לספרד ולצפון אפריקה כחלק ממשלחת דיפלומטית וביקר במרוקו ובאלג’יריה. במהלך מסעו הוא אייר לא מעט והשתמש לאחר מכן באיוריו כבסיס לציורים רבים. בשנים הבאות עיצב דלקרואה את סלון דו רואה בארמון בורבון, ואחר כך, בין 1838 ל-1847 את הספרייה באותו ארמון. בין 1840 ל-1847 עיצב את הספרייה בארמון לוקסמבורג. משנת 1850 עבד על גאלרי ד’אפולון בארמון לובר.
בערוב חייו זכה דלקרואה לכבוד ולהערכה רבים. בשנת 1855 הוצגה תערוכה גדולה של ציוריו והוענק לו פרס מדליית הכבוד (Grande Médaille d’Honneur). ב-1857 נבחר לחבר כבוד באקדמיה לאמנויות שבה למד בצעירותו.

דלקרואה הצעיר אהב גם לבקר בגן החיות של פאריס שם תיאר ביומניו את התפעלותו מהחיות האקזוטיות הכלואות. ביקורים תכופים אלו בגן החיות היו לאחר מכן בסיס רחב להשראה בציוריו.

בציוריו הרבים, היה דלקרואה זה שפתח את התקופה הרומנטית בציור. הוא נחשב מאז ועד היום לאחד מגדולי הז’אנר. דלקרואה נפטר בדירתו באוגוסט 1863 כתוצאה ממחלת השחפת‏, והוא בן שישים וחמש. הוא נקבר בבית הקברות פר לשז בפאריס.

בחדר השינה בו נפטר דלקרואה אפשר לראות פורטרטים של בני משפחה, ובהם תמונתה של ג’ני דה גיו, המשרתת הנאמנה של דלקרואה שהיתה איתו ברגעיו האחרונים. בחדר המגורים מוצגת תמונה נפלאה של מאריה מגדלנה, וכן ציורים בצבעי פסטל ובצבעי מים, המוצגים ברוטציה בגלל רגישותם הרבה (בכל פעם מציגים לראווה רק כמה מהם).

בשנת 1930 יועד ביתו להריסה, אך מעריציו של דלקרואה, שראו כי נשקפת סכנה לסטודיו ולעבודות של הצייר הנערץ עליהם, הקימו עמותה שהחלה לטפל בשימור יצירתו. הם שכרו את חלק הבנין שבו התגורר הצייר, ופתחו במאמצים להפוך אותו למוזיאון. בשנת 1952, בעלי הבניין החליטו למכרו, ושוב ריחפה סכנת סגירה למקום. העמותה החליטה לתרום את כל האוסף וכל העיזבון של הצייר לממשלה, ובכך להבטיח בדרך זו או אחרת את שימורו. חלפו עוד כמעט 20 שנה, עד שבשנת 1971 הפכו סוף סוף שלושת חדרי המגורים והסטודיו למוזיאון.

תוכלו ללמוד המון על דלקרואה ולהתרשם מיצירותיו במוזיאון. הביקור בו הוא חוויה שמתחילה עוד בכניסה לרחוב.

כתמיד, אני ממליצה לכם גם להשלים את החוויה הפריסאית על ידי שכירת דירה מקומית לתקופת שהותכם, גם אם היא לימים בודדים. החוויה מדהימה! לפרטים נוספים גלשו לאתר: http://www.parisapartment1.com. אשמח לתת פרטים נוספים, בטלפון 050-5570348.

French romance from Eugène Delacroix’s brush

Paris is a city that raised the greatest artists in the world. As an artist, I like to walk around in museums, but always looking for smaller museums that are also a mirror to the artist’s life, a glimpse of his studio, and sometimes his way of life.

While moving around in the sixth quarter, I found a lovely little museum. The museum is actually the home / studio of the painter Eugène Delacroix (26 April 1798-13 August 1863).

Delacroix’s home is located on one of the most beautiful and romantic streets I know, Rue Furstenberg – a small street with a tiny square, filled with magic.

The museum is actually an apartment in a residential building. The head gardener of the Gardens Taylor (Le Jardin des Tuileries) is trying to preserve its garden as authentic as possible. In the apartment you can see a series of paintings, drawings, letters, and memoirs.

Visiting the special museum is a great experience which starts at the entrance to the street.

As always, I recommend that you also complete Parisian experience by renting a local apartment for your stay, even for a few days. An amazing experience! For more details browse the website: http://www.parisapartment1.com. I will be happy to provide further details, phone +972-50-5570348.

להרשמה לבלוג ולקבלת עדכונים – לחצו כאן   |   Register your email address to recieve future blog updates