רשימות של צייר – אנרי מאטיס

רבים שואלים אותי "מאיפה ההשראה לציורים שלך?", ובכן ישנם רגעים בהם ההשראה מגיעה מדברים שונים, אך ישנו אמן אחד שתמיד נתן ונותן לי השראה מאז ומתמיד מזה שנים רבות… אנרי מאטיס –  צייר ופסל צרפתי (1954-1869) הדרך בה הוא רואה את העולם, השימוש שלו בצבעים בולטים ועזים, בצורות שטוחות ובקווים מאופקים; הפשטות ביצירה שעושה את כל יצירותיו כה מורכבים ועוצמתיים.

Many people are asking me, "Iris, where does your inspiration comes from?" Well, my inspiration comes from many things, but there is one artist in particular that have always and always will inspire me greatly; Henri Matisse

פלטת הצבעים של מאטיס, מוצגת במוזיאון "פושקין" במוסקבה

"לצבעים יופי משלהם, יופי שיש לשמר כשם שבמוסיקה מבקשים לשמר  את גוון הצלילים. זו שאלה של ארגון, ובנייה –כאלה שלא יקלקלו את הטריות היפה הזו של הצבע.  מטח של צבעים מותיר אותם בלא עוצמה. הצבע אינו מגיע למלוא ההבעה שאפשר להפיק ממנו אלא כאשר הוא מאורגן, כאשר הוא תואם את עוצמת הרגש של האמן."

"Colors have their own beauty, such beauty should be preserved just like music preserves all the sounds. It is a question of organization and structure, some may not destroy the beauty of a fresh color. When a color arrives to its full expression, it matches the intensity of the artist"

במדף ספרי האמנות שלי בסטודיו מציץ אצלי ספר קטן עם נוכחות גדולה, "רשימות של צייר"  (עריכה ואחראית – דומיניק לוי – איזנברג, תרגום מצרפתית נועם ברוך) – כאמנית, בדומה להרבה אמנים, לעתים ישנם רגעים בהם זקוקה להתרעננות יצירתית…

ותמיד הספר קורא לי שאקרא בו, ובאותו הרגע בדיוק אני עושה הפסקת תה צמחים ופותחת את הספר הנפלא הזה אשר מלא ברשימותיו של מאטיס.

"בציור הצבעים מקבלים את כוחם ואת כוח השכנוע שלהם רק כשמשתמשים בהם במצבם הטהור, כאשר הברק והטוהר שלהם לא הושחתו ולא הועמו כתוצאה מערבובים העומדים בסתירה לטבעם."

"In a painting, the colors are getting their powers, and their power of convincing will show only if they are used in their pure state… When their shimmer and purity haven't got destroyed by mixing them in a unnatural wau"

זה פחות משנה באיזה עמוד או קטע אקרא אותו, אני תמיד שואבת ממנו השראה. לכן רציתי לשתף אתכם בקטעים נבחרים מהרשימות, ולקחת אתכם למסע קצר אל מאחורי הקלעים של האמן הדגול, לעבר גאוניות מחשבותיו של  אנרי מאטיס, אחד האמנים הגדולים! אמן שאי אפשר להתעלם ממנו ומציוריו!! מאטיס היה אחד האמנים שזכה לראות את ההצלחה שלו בעודו חי. נחשב לאחד האמנים הגדולים של המאה העשרים, אבי הסגנון הפוביסטי.

הסטודיו הורוד של מאטיס

"צייר אינו רואה את כל מה שהוא הכניס לתמונה שיצר, האחרים הם הם שמגלים אוצרות אלה בזה אחר זה,וככל שציור עשיר יותר בהפתעות כאלה,באוצרות,כך גדול היוצר."

"A Painter isn't seeing everything that he have created in his painting, the others are the ones that should discover these treasures one by one, and as much as the painting will be rich and full of treasures, so is the painter himself"

מאטיס לא חשב כלל שיהיה אמן, חלם לצאת מהעיירה הפרובנציאלית בו נולד והחליט ללמוד משפטים בפריז. אז איך הפך לאמן בכל זאת? הכל החל כאשר ב- 1889, במהלך החלמה ארוכה  ממחלה, הביאה לו אמו במתנה קופסת צבעים – קופסת הצבעים הקטנה הובילה למהפכה גדולה… וישר ניסה להתקבל לאקדמיה לאומנויות – הוא נכשל, אבל הוזמן כתלמיד לא רשמי לסטודיו של גוסטאב מורו.

מוזיאון "Art Modern", פריז

כשנשאל מדוע הוא מצייר –

"כדי לתרגם את עולם הרגש שלי,את ההתרגשויות שלי ואת תגובות הרגישות שלי למונחים של צבע ושל צורה , דבר שאין אנו יכולים לעשות ולו המצלמה הכי משוכללת."

"In order to express my emotional world and all that is happening in life, I have to express my sensitivity to definitions such as colors or shape, it is a things that the newest camera can't do but we can…"

עבודותיו הראשונות היו שמרניות, לא מעזות למראית עין, אך לאחר שאנשים רבים אהבו אותם זה נתן לו את התעוזה החזקה להיות יותר אמיץ, ובכך לצייר אימפרסיוניזם. לאחר מספר שנים הנהיג ביחד עם עוד שני חבריו לספסל הלימודים את הזרם הפוביסטי.

לאחר הכרת אמנים דגולים נוספים כפיקאסו והקמת בית ספר לאמנות, החליט להתבודד בעיירה ניס ושם התמקד בנושא העירום הנשי. עבודתו האחרונה הייתה עיצוב הכנסייה בסנט מירה בוונס (1951-1947).

"הצבע מסייע לאמן לבטא את האור – לא את האור כתופעה פיזיקאלית, אלא את האור היחידי הקיים למעשה ,זה שבראשו של האמן."

"The colors assists the artist to express light, not only the light in the physical definition, but also the only existing light in the artist's head"

מאטיס האמין כי ""ציור חייב להיות בעבור הצופה כמו כורסה נוחה" – כורסה שנותנת אפשרות לנוח, להירגע, לשכוח מדאגות היומיום, ליהנות מהיופי של העולם. במשך כל חייו הארוכים, (הוא היה עד לשתי מלחמות עולם) שבהם עבר מסגנון לסגנון נשאר מטיס נאמן למטרה אחת – להעביר לצופה תחושה של חדוות החיים בעזרת צבעים, קווים ונושאים מהנים.

"הציור צריך להיות כדור הרגעה למוח היגע מיום העבודה של אדם בימינו"

"Nowdays the Painting should be a relaxing pill for the brain in everybody's everyday life"

ואני מוסיפה כאמנית צבע שגם מי שאין לו את הרצון לצייר, יכול רק להסתכל ,לבהות בסוף יום בציור ולחוש את כדור ההרגעה מתמוסס אצלו בגוף….