בעקבותיה In Her Footstep

כאשר איה לוריא, האוצרת הראשית של מוזיאון הרצליה, הזמינה אותי להגיע לסיקור על התערוכות החדשות במוזיאון – הרגשתי שאני חייבת לעשות רגע הפסקה עם היצירות שלי בסטודיו.

איה אוצרת בחסד! אחראית על מערך תערוכות האמנות הנוכחי במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, המערך כולל שמונה תערוכות של אמניות נשים.

וכמובן כאמנית אני מפרגנת לצד הנשי באמנות…

נשים יוצרות, פועלות, אוהבות, נואשות, פגועות ופוגעות, מחפשות, לא מרפות, המשתוקקות לבטא את סיפוריהן האישיים, את רעיונותיהן ויצירתן, לסלול את דרכן ולממש אותם.

את הפרויקטים כולם מלוות אוצרות – מה שמקנה מבט נשי נוסף על עבודות האמניות.

האוצרת אורית בולגרו; אוצרת התערוכה של רונית פורת

(את אורית הכרתי כשלמדתי אוצרות , הייתה אחת המנחות שלי ותמיד מרגש לראות את עבודות האוצרות שלה!)

מתוך התערוכה מר אוליבך והעלמה נוימן של רונית פורת

אורית בולגרו יוצאת למסע עם רונית פורת בעקבות נערה שבשנת 1931 נשפטה בברלין בעוון רצח של שען שהיה מפתה נערות.

מרתק איך אפשר לקחת סיפור מהחיים ולהמחיש אותו באמנות.

נקודת המוצא של רבים מן הפרויקטים המוצגים הייתה מפגש ממגנט עם דימוי משמעותי, כגון תצלומים או סיפור חיים ויצירה.

מפגשים טעונים שהביאו למסע של מחקר ובילוש אחרי פרטים מהעבר.

מתוך פרויקט הוידאו המורכב של הילה בן ארי, באוצרות טל יחס; תנועה של מצבים פיזיים על קצה גבול היכולת.

תערוכה של מורן שוב מחזירה אותנו לימי הילדות ולמפגש עם צילה בינדר – שאיירה את מיטב סיפורי הילדות שלנו!

מיכל היימן, אוצרות איה לוריא

סיפור מרתק, שהתחיל מצילום של נשים שהיו מאושפזות במקלט למשוגעים, הצילום כל כך נגע לליבה של מיכל והתגלגל לתערוכה;

השמלה שהייתה לה כסמל נתפרה מחדש ושימשה לנשים רבות, כולל הבת, לצילומים בתערוכה.