The woman who lived at the Museum: The Story of the Bergman House – For English click here.
אספנית אמנות שתרמה רבות למוזיאון ישראל זכתה להקים את ביתה במתחם המוזיאון. הסיור במקום הוא חוויה יוצאת דופן של אמנות חובקת עולם. הפרטים והתמונות – בהמשך.
שלום לכל קוראי הארט בלוג, האם אתם מכירים את הסיפור על האישה שגרה במוזיאון?
במסגרת לימודי אוצרות בסמינר הקיבוצים, השתתפתי בסיור מרגש במוזיאון ישראל. מסתבר שבתוך שטח המוזיאון ישנה וילה שבה, למרבה ההפתעה, גרה במשך שנים גברת בשם שרלוט ברגמן.
שרלוט ברגמן, מהמיוחדות שבתורמי המוזיאון, נפטרה ביולי 2002, חודש לפני שמלאו לה 99 שנים. היא נולדה ב-1903 באנטוורפן. אביה, יליד פולין, היה סוחר יהלומים. היא נישאה לאדריכל האנגלי לואי ברגמן והייתה שותפה לאהבתו הגדולה לאמנות ולמסעות.
השניים התגוררו שנים רבות בלונדון. בני הזוג נסעו תמיד יחד ברחבי העולם, וכך הגיעו גם לישראל ולמזרח התיכון בשנות ה-20. נסיעותיהם ועינם הבוחנת לאמנות הפגישו אותם עם אמנים כגון הנרי מור ופבלו פיקאסו, שהיו אז בראשית דרכם, והם אף קנו עבודות שלהם.
מקורב אליהם במיוחד היה ראול דופי, שאף היה חבר קרוב של המשפחה. דיוקני שמן של שרלוט מעשה ידיה תלויים על קירות הבית. הזוג מעולם לא הציג את עצמו כאספני אמנות – הם פשוט קנו אמנות שאהבו. באוספים שלהם אפשר למצוא יצירות מאת בראק ושאגאל ,ולצדן יצירותיו של אנטל בירו.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה שהו שרלוט ולואי ברגמן בחופשה בארה"ב ושם נשארו. בניו יורק הם התערו בחיי החברה, וביתם תמיד שימש מקום מפגש לאירועים שונים. בני הזוג, שרבים מבני משפחתם נספו בשואה, היו לתומכים נלהבים בתנועה הציונית ובמדינת ישראל.
גם לאחר מות בעלה ב-1955 המשיכה שרלוט במורשת הטיולים המשותפת שלהם, המשיכה לטייל ורכשה עוד ועוד יצירות אמנות.
בעקבות מלחמת ששת הימים החליטה לממש את הציונות שלה ולעלות לארץ. היא חלקה עם טדי קולק את חזונו להקים בירושלים מוזיאון לאומי ותרמה גם לתחומים אחרים, בדרך כלל בעילום שם. בשנות ה-70 בנתה את ביתה על אדמת מוזיאון ישראל, בעידודו של טדי קולק שקיים את הבטחתו שאם תחליט לחזור לארץ הוא ידאג לה לבית קרוב למוזיאון. הווילה נבנתה בתכנון האדריכל הלמנפלד, צמוד למוזיאון, כאשר החזית היא העתק של כניסת המוזיאון אך במקום הבריכה שתלו צמחיה.
השילוב בין הבנייה של בנייני הלאום והכנסת הסמוכים מול בית ברגמן שלא מנקר עיניים ומשתלב בנוף הטבעי, מחזק את הקשר והאהבה של משפחת ברגמן לארץ ישראל.
גברת ברגמן הביאה עמה את אוסף האמנות והאתנוגרפיה המפואר שלה. גם בירושלים נודעה שרלוט באירוח המופתי שלה; היא פתחה את ביתה לאירועי התרמה רבים וקיבלה פני אורחים מהארץ ומהעולם.
שלושה עשורים גרה בביתה בירושלים, ולאחר מותה עיזבונה הועבר למוזיאון, על אוסף הציורים, הפסלים, הקרמיקה ועבודות הנייר שבו, מאת טובי האמנים במאה ה-20: בין היתר פסלים מתחילת דרכו האמנותית של הנרי מור, שבזכותם קיבל הכרה בינלאומית כאמן; עבודות מוקדמות נדירות במיוחד של בראק, וגם: קאלדר מאיול ,מנורה בעיצוב של קסטיליוני, שאגאל, דופי, מור ואפילו פיקאסו. תאמינו או לא, אפשר לראות בחדר הקרמיקה יצירות קרמיקה נדירות של פיקאסו בכמות שעולה על המוזיאון בברצלונה!
חשוב לציין כי הבית נשאר בדיוק כמו שהיה, עם כל הריהוט, המטבח והאביזרים השונים – ממש כפי שהיה כשבעלת הבית התגוררה בו. היצירות השונות מפוזרות ברחבי הבית, בפטיו מוצגים פסלים, כשתאורה ביתית ואור היום המגיע מהחלונות מאירים את המוצגים. אין בבית ברגמן תצוגה של מוזיאון עם פודיומים, תאורה מיוחדת או עזרים טכנולוגיים.
ואולי דווקא זה סוד הקסם מאחורי הבית ההיסטורי: מעניין לראות את מבחר היצירות העצום הזה בדרך שבה הן מוצגות, ששונה מאוד מהדרך בה יצירות תלויות במוזיאונים. מעניין גם להתבונן ביצירות בתפאורת הבית – אפשר ממש לחוש את טעמו של האספן, את החיבור של היצירות לעיצוב הבית ולשאר היצירות – הצצה לטעמו האישי של האספן.
משאלתה של שרלוט הייתה שכמו בחייה ישמש הבית לאירועים מיוחדים ושיראו בו בית של אספנית בסוף המאה ה-20, כמו חדרי תקופה במוזיאון. עד היום מארחים בבית אורחים מכובדים של המוזיאון. הבית משמש לאירועים של המוזיאון ובנוסף לאירועים פרטים בתשלום. הבית נפתח גם לקהל הרחב באירועי בתים פתוחים בירושלים, ובתיאום מראש לקבוצות מאורגנות.
האגדה על שרלוט ברגמן – מארחת מופלאה, מספרת סיפורים בחסד עליון, שוחרת אמנות ותורמת נדיבה – ממשיכה לחיות בבית שהקימה במוזיאון ישראל. בית ברגמן הוא סוג של מובלעת של אדם פרטי בתוך מרחב ציבורי שאין כדוגמתה בעולם. חוויה מסוג אחר במוזיאון ישראל.
תודה לליהיא ספיר ואלה רגב, אוצרות במוזיאון ישראל, שעזרו לי בהכנת הפוסט.
להרשמה לבלוג ולקבלת עדכונים – לחצו כאן | Register your email address to recieve future blog updates
The woman who lived at the Museum: The Story of the Bergman House
Dear Art blog readers,
do you know the story of the woman who lived at the museum?
As part of my curator's studies at the Kibbutz Seminary, I took part in an exciting tour of the Israel Museum. It turns out that inside museum, there's a villa where, surprisingly, was for years the house of a lady named Charlotte Bergman.
Charlotte Bergman, a major contributor to the museum, died in July 2002, a month before she was 99 years old.
Charlotte and her husband were art collectors. She brought the exciting items collected over the years to her house, which was established adjacent to the Israel Museum in Jerusalem.
It is important to note that the house was left just as it was, and viewing its presented artwork is a special and very different experience – without Podiums, special lighting or technological aids.
The legend of Charlotte Bergman – a wonderful hostess, gifted storyteller, art-loving and generous donor – continues to live in her house.
The Bergman House is an enclave of an individual in a public space, and there's no similar place like it in the world. A different experience, must see, at the Israel Museum.
להרשמה לבלוג ולקבלת עדכונים – לחצו כאן | Register your email address to recieve future blog updates
יש עוד כמה אגדות על גב' ברגמן. אם תרצי אספר לך בהזדמנות.
גיורא היי שמחה שאתה קורא את הבלוג אומנות שלי , אשמח להפגש ולשמוע …אתה בטח כירושלמי יכול להוסיף עוד אינפורמציה מעניינת .
גונבה השמועה לאוזני שכתבת על בית ברגמן וכך גיליתי את הבלוג.